מטול B-300 שיפון
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הנתונים בתבנית לא היו תואמים. האם השיפון השתתף במבצע חומת מגן או גשמי קיץ ?.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הנתונים בתבנית לא היו תואמים. האם השיפון השתתף במבצע חומת מגן או גשמי קיץ ?. | |
 | |
| חיילי מרינס לומדים כיצד לירות ב-SMAW המבוסס על ה-B-300 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | נגד ביצורים, נגד טנקים |
| ארץ ייצור | ישראל |
| יצרן |
תעש מערכות  |
| פיתוח |
 ישראל: תע"ש |
| שימוש ראשון | שנות ה-80 |
| פעילות מבצעית | מלחמת לבנון השנייה |
| מלחמות ומבצעים |
האינתיפאדה הראשונה |
| פלטפורמת שיגור | חייל בודד |
| גרסאות | Mk153 SMAW, B-300, שיפון |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | דלק מוצק |
| משקל |
3.65 ק"ג ריק 8 ק"ג מלא |
| ממדים | |
| אורך | 1.44 מטר |
| קוטר | 82 מילימטרים |
| ביצועים | |
| מהירות |
270 מ'/ש' |
| טווח | אפקטיבי - 400 מטר |
  | |
B-300 או בגרסתו המשופרת שיפון הוא מטול אישי לרקטות נ"ט (נגד טנקים) ורקטות נגד ביצורים, שפותח ויוצר על ידי התעשייה הצבאית. ה-B-300 משמש כיום את חיל הנחתים האמריקני בגרסה משודרגת בשם SMAW ואילו השיפון נכנס לשירות בצה"ל בשנת 2000. למרות שכל המטולים שיוצרו בנויים לאותה מטרה, תכנון המטול של כל דגם שונה באופן מהותי.
היסטוריה ורקע לפיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-B-300 פותח בתעשייה הצבאית בעקבות הלקחים שהפיק צה"ל ממלחמת יום הכיפורים ואחר כך ממבצע שלום הגליל. במלחמות אלה הבין צה"ל את כוחם הרב של גייסות רווי נשק נ"ט בבלימת מערכי שריון והסתערויות טנקים והחליט שעליו לצייד את חיל הרגלים הישראלי בנשק נ"ט אישי.
בצה"ל בחנו שתי אלטרנטיבות:
- שימוש במטולי ורקטות ה RPG-7 שהיו נפוצות, זולות ופשוטות ביותר להפעלה, אך לא מדויקות ביותר כנגד מטרות נעות בטווחים של למעלה מ-200 מטר.
- שימוש בטילי נ"ט מונחים שהיו יעילים, מדויקים וקטלניים אך יקרים ביותר ומסובכים לתפעול.
לבסוף החליטו בצה"ל שיש צורך בנשקי נ"ט משני הסוגים: טילי נ"ט מונחים כנגד טנקי מערכה שמסוגלים לחדור כל שריון ולפגוע במטרה באופן מדויק (ספייק), ומנגד - נשק נ"ט זול והמוני שישמש כסיוע כבד לחי"ר ויהיה יעיל כנגד מבנים ומטרות שריון.
ה-RPG-7 נבחן כנשק נ"ט אישי וזול אך נפסל בגלל חוסר דיוק כנגד מטרות נעות בטווחים גדולים. למרות זאת, בגלל תפוצתו הרבה והעובדה שמאות מטולים ואלפי רקטות נלקחו שלל במלחמות ישראל והפשיטות על בסיסי ארגוני הטרור הערביים, הוא נכנס לשימוש ביחידות צה"ל השונות. בנוסף רכשה ישראל מהאמריקאים את רקטת ה-M72 LAW שנורתה ממשגר חד-פעמי. חסרונן העיקרי של רקטות הלאו הוא כושר חדירת השריון הנמוך שלהן.
ה-B-300
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל אלה היו רק פתרון זמני. החל מאמצע שנות השבעים החלה התעשייה הצבאית לתכנן ולפתח מערכת של מטול ורקטות ישראלית שתענה על הדרישות הבאות:
- מדויקת כנגד מטרות נעות בטווחים של 400 מטר.
- בעלת מגוון תחמושת ויכולת חדירת שריון כמו של טיל נ"ט.
- נישאת, נטענת ומופעלת בידי חייל בודד.
- זולה לייצור ואחזקה שוטפת, משגר רב-פעמי.
- פשוטה לתפעול, הכשרה קצרה ופשוטה.
אחרי מספר ניסיונות כושלים הציגה התעשייה הצבאית באמצע שנות השמונים של המאה ה-20 את ה-B-300. ה-B-300 הורכב ממשגר רב-פעמי שעליו הותקנו כוונות אופטיות. רקטות ה-B-300 אוחסנו במארז אטום (על מנת להגן על הרקטות בתנאי סביבה קשים). כדי להטעין את המשגר ברקטה כל מה שנדרש מהחייל הוא להסיר את המכסים האוטמים את פתחי המשגר והמארז ולחבר את המארז לקצה האחורי של המשגר. זוהי פעולה פשוטה ביותר וכתוצאה ממנה אפשר להכשיר חיילים במהירות לשימוש ב-B-300 ולהכין משגר B-300 לירי תוך כ-20 שניות. כעת כל שנותר הוא לכוון ולירות אל עבר המטרה. המארז היה חד-פעמי ובתום השיגור נשרף חלקית והפך לא שמיש.
ה-B-300 ענה על כל הדרישות הללו, אך סבל ממספר בעיות. בגלל בעיות תקציב הוא נכנס לשירות מוגבל בצה"ל, כאשר רוב המטולים הגיעו אל היחידות המיוחדות שהשתמשו בו כנשק נגד ביצורים ומבנים בהם הסתתרו מחבלים.
ה-B-300 אומץ בידי חיל הנחתים האמריקני. במכרז שערכו המרינס גבר ה-B-300 על תותח ללא רתע תוצרת Carl Gustav השוודית וב-1984 נכנס לשירות במרינס. בנשק נתגלו מספר בעיות, חלקן נבע מהבדל בין מתארי הלחימה הישראלים (מדבר, יבשה) למתארי הלחימה של המרינס (ים, ביצות, לחות וכו'). המרינס הכניסו מספר שיפורים ותיקונים לדגם והוא נכנס לשירות תחת השם SMAW שפירושו Shoulder-Launched Multipurpose Assault Weapon. נשק זה נמצא בשירות המרינס עד היום.
השיפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה חטיבת הטילים (RSD) של התעשייה הצבאית לפתח את השיפון (Shiphon), מטול רקטות מתקדם המבוסס על ה-B-300 SMAW המשודרג. השיפון, כמו ה-B-300, תוכנן כמטול רקטות אישי זול שיגשר את הפער בין רקטות נ"ט דוגמת ה-RPG-7 והלאו (LAW) לבין טילי נ"ט מונחים דוגמת ה-TOW עורב והגיל (ATGM).
מבנהו של השיפון שונה מזה של משגר ה-B-300. השיפון מורכב בעצם ממארז חיצוני המכיל בתוכו רקטה אחת. מארז זה מהווה גם את המשגר עצמו. כדי להפוך את המארז למשגר מוכן לירי כל מה שיש לעשות זה לחבר אליו את מנגנון הירי ומערכת בקרת אש (ראו בהמשך). אחרי הירי אפשר לנתק את מנגנון הירי ובקרת האש ולהשתמש בהם פעמים נוספות על מארז אחר. את המארז הריק ניתן לטעון ברקטה נוספת ולהכשיר לשימוש נוסף ("השמשה") על ידי נשק מוסמך (qualified armorer).
הכוונות האופטיות של משגר ה-B-300 הוחלפו במערכת בקרת אש (FCS, בק"ש) מתקדמת המשלבת מד מרחק ומחשב ירי המאפשרים ליורה לכוון ולפגוע בדיוק רב במטרות נעות, תוך שמערכת הבק"ש לוקחת בחשבון את כיוון הרוח, הטמפרטורה, הלחות, זווית ההגבה של המשגר, תנועת המטרה והמרחק ממנה. מערכת בקרת האש מגיבה לנתוני הסביבה בזמן אמת ומשלימה את חישובי הירי בפחות משנייה. מערכת הבק"ש היא רב-פעמית והשימוש בה משפר באופן ניכר את דיוק הירי.
השיפון יורה רקטות 96 מ"מ מתקדמות בעל ראש קרבי כפול (טנדם) המציג יכולת חדירה המשתווה לזו של טילי נ"ט מדור ב' ו-ג'. רקטות הנ"ט של השיפון יכולות לחדור מיגון ריאקטיבי שמתחתיו 800 מ"מ של שריון פלדה ואילו הרקטות-נגד-ביצורים יכולות לחדור קירות מבטון מזוין שעוביים כחצי מטר (500 מ"מ). כדי לשפר את טווח הירי מצוידות רקטות השיפון במנוע רקטי דו-שלבי המאפשר להם טווח טיסה של כ-1000 מטר.
כיום נמצא השיפון בשירות ביחידות המיוחדות של צה"ל (מחליף את ה-B-300 המיושן משנות השמונים) וכן בשירות הימ"מ. השיפון משמש אותם בעיקר כנגד ביצורים וכנגד מחבלים המתבצרים בבתים ומסרבים לצאת. בעקבות האינתיפאדה השנייה גבר השימוש ברקטות השיפון למטרות אלו אך במקרים רבים העדיפו היחידות המיוחדות להיעזר בדחפור די-9, כאשר היה זמין.
ישנם דיווחים סותרים על מצב הפיתוח של השיפון; בעוד סקירות אמל"ח מ-2003 טענו שהשיפון נמצא עדיין בשלבי פיתוח מתקדם וכמעט סופי, מקורות אחרים טוענים שרקטות ומטולי שיפון כבר נפרשו אצל יחידות עילית ישראליות והופעלו בשטח עוד בשנת 2000.
תחמושת
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקטות של B-300
[עריכת קוד מקור | עריכה]במטולי ה-B-300 והשיפון ניתן לירות מגוון סוגים של תחמושת. ביניהן:
- HEAA High Explosive Anti Armor - רקטה נגד טנקים בעל יכולת חדירה של 600 מ"מ שריון. ידועה בישראל בשם MK1 HEAT.
- HEDP High Explosive Dual Purpose - רקטה נגד ביצורים, מבנים ושריון קל.
- HEFT High Explosive Follow Through - רקטה נגד ביצורים ומבנים המצוידת בראש קרבי טנדאם על מנת לחדור את קיר המבנה ולהתפוצץ בפנים.
רקטות של שיפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיפון כולל תחמושת דומה, אך בעלת יכולות משופרות.
- רקטה נגד טנקים ונגד ביצורים:
- רקטה בעלת ראש קרבי טנדאם ויכולות לחדור 800 מ"מ שריון פלדה הממוגנת במיגון ריאקטיבי וכן מבנים בעלי קיר חיצוני או חומה בעובי 500 מ"מ בטון מזוין
- רקטה נגד מבנים ונגד בני אדם:
- הרקטה נגד מבנים של השיפון היא דו-תכליתית ובעלת ראש כפול: תפקיד המטען הקדמי הוא לחדור את המבנה ואילו המטען השני מתפוצץ עם רסס על האנשים שבפנים. כאשר היא מכוונת כנגד בני אדם, צמד המטענים מתפוצץ בזמנים שונים על מנת לגרום לנזק מקסימלי.
רקטות השיפון כוללות מנוע דו-שלבי המגדיל את הטווח המרבי שלהן ל-1000 מטר.
מפרט טכני
[עריכת קוד מקור | עריכה]| נתון | B-300 | SHIPON |
|---|---|---|
| ייעוד | מטול רקטות אישי רב-פעמי, רב-תכליתי | מטול רקטות אישי רב-תכליתי, בעל עוצמה מוגברת |
| קליבר | 82 מ"מ / 83 מ"מ | 96 מ"מ |
| משקל | 7.54 ק"ג (ריק) כ 13–14 ק"ג (טעון ברקטה) |
2 ק"ג (מנגנון ירי ובק"ש בלבד) כ-9 ק"ג (כל המערכת, כולל הרקטה) |
| אורך | 76 ס"מ (משגר בלבד) 135 ס"מ (משגר + מארז) |
110 ס"מ |
| הזנה | מארז חיצוני חד-פעמי של רקטה אחת | מארז עם רקטה אחת המהווה משגר (ניתן להכשרה מחדש בידי נשק מומחה) |
| כוונות | אופטית / ב SMAW - רובה איתור | מערכת בקרת אש מתקדמת |
| טווח אפקטיבי מרבי | 250-500 מטר (תלוי בגודל המטרה) | 600 מטר (טווח מרבי: 1 ק"מ) |
| דיוק מצופה | כ 50% פגיעות במטרות רחוקות | כ 50% פגיעות במטרות במרחק 600 מ' |
| מחיר ליחידה (כולל משגר) | 13,000 דולר (SMAW) | 2,100 דולר (ערך מסחרי) |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משגר ה-B-300 ו-SMAW:
- B-300 באתר Israeli-weapons
- ה SMAW (גרסת המרינס ל B-300), באתר fas
- אימוץ ה B-300 בידי המרינס (סקירה + תמונות)
משגר השיפון:
- שיפון, באתר Israeli-weapons
- שיפון, באתר Defense Update
- השיפון, הודעת טקסט פרסומית
שונות: